<h1>פסקי ריא"ז — שבת</h1>
<h2>דף לא:</h2>
לא יצא הגמל במטו[ל]טלת, שהיא כמין מרדעת הקשורה לו בזנבו, שמא תפול ויבא להביאה ד' אמות ברשות הרבים. ואם היא קשורה לו בזנבו ובחוטרתו מותר. וכן אם היה קשורה לו בשלייתו בלבד מותר. לא יצא הגמל לא עקוד, שעוקד ידו עם רגלו כיצחק בן אברהם, ולא רגול שכופף ידו על גבי זרועו ויקשור. וכן כל שאר הבהמות. ולא יקשור הגמלים זה בזה וימשוך, לפי שנראה כאילו מוליכן בשוק למוכרן. אבל מכניס החבלים שלכולם בידו ומושכן כולם כאחת, ואע"פ שהיו החבלים מקצתן שלצמר ומקצתן שלפשתן וכורכן לתוך ידו וקושרן ואינו חושש משום כלאים, שאינו מתכוין לחמם ידו בהן, ודבר שאינו מתכוין מותר, כמבואר בקונטרס הראייות. המושך בהמתו בחבל לא יוציא החבל מתחת ידו שני טפחים, שלא ייראה כאילו מוליך חבל אחד בידו. והבא לשאול הלכה למעשה מורין לו שלא יוציא החבל מתחת ידו טפח, והחבל שבין ידו לבהמה לא יהא נגרר על גבי הקרקע, אלא מגביהו מן הקרקע טפח.
